לא גברת. גיבורה.

את לא משתגעת.
את במעבר.

ואת לא לבד. הגעת לבית של נשים שעוברות בדיוק את זה, עם מילים, עם מפה, עם הומור, ועם מישהי שמבינה מבפנים.

מאות נשים כבר במסע·חינמי·ללא ספאם
ענבל דפנה עם הספר 'לא גברת, גיבורה'
52מנופאוזית
וטוב לה
אולי גם את

מכירה את ה־ימים האלה ש…

הגוף שלך כותב לך, ואת עוד מנסה לקרוא את כתב היד

קמת בבוקר אחרי עוד לילה שהתעוררת בשלוש. הסתכלת במראה ושאלת: רגע, מתי הג'ינס הפך לאויב, ולמה אני עייפה משינה?

השינה כבר לא עושה את העבודה

את נכנסת למיטה בעייפות של 11, ובשלוש את ערה, מזיעה, פותחת את המזגן ומתכננת מחר. וכשהשעון מצלצל, את מתעוררת כאילו לא היית בכלל.

את ממשיכה לתפקד, ובפנים מישהי מבקשת הפסקה

עבודה, בית, ילדים, הורים, זוגיות, רשימת מטלות שמתחדשת מעצמה. את מחזיקה הכול, מחייכת, ובינתיים שואלת בשקט: איפה אני בתוך כל זה?

את לא רוצה לחזור להיות מי שהיית. את רוצה להרגיש שוב חיה

לא להישרד עוד יום. לא להיות יעילה. להרגיש. לצחוק. לרצות משהו. להבין מה הגוף שלך מבקש, ולמה זה לא "סתם הגיל".

גיל המעבר הוא לא סוף.
הוא שער.

רגע שבו אישה יכולה לעבור מעייפות לפריחה, משתיקה לקול, מבלבול למפה. בלי לאבד את ההומור בדרך.

שלושה שערים להתחיל מהם

מאיפה את רוצה להיכנס?

הספר

לא "גברת", גיבורה!

המסע האישי, המצחיק והמרגש ששם מילים על מה שעובר עלייך, ודמות אחת שאומרת בקול את מה שלא העזת.

הצצה לספר
מפת הדרכים

ווייז למנופאוזית המתחילה

מפה קטנה וברורה להתחיל לעשות סדר בגוף, בשינה, ובראש, בלי לחכות שיתאים לך לוח הזמנים של רופאה.

קחי את המפה
עליזה שנקין

מנופאוזית, וטוב לה (רוב הזמן)

הקול שאומר את מה שאת חושבת בלב. צינית, חצופה, מצחיקה, תמיד לצד נשים, אף פעם לא נגדן.

תכירי את עליזה
ענבל ליד הלפטופ במטבח
מי אני

ענבל דפנה.
מנהלת IT ביום, כותבת בלילה, מנופאוזית כל הזמן.

אני בת 52, חיה בקיבוץ בדרום, ולפני כמה שנים הבנתי שאני לא משתגעת, אני פשוט לא קיבלתי אף פעם את הוראות ההפעלה.

אז עשיתי מה שאשת IT עושה: אספתי דאטה, בדקתי מערכות, וכתבתי את המדריך שהייתי צריכה בעצמי.

מזה נולד הספר, מזה נולדה המפה, ומזה נולדה עליזה, שלפעמים אומרת את מה שאני לא מעיזה.

אני לא רופאה. אני לא מחליפה ייעוץ רפואי. אני מביאה את הסיפור, השפה וההומור שהיו חסרים לי.

עוד עליי ←
הספר

לא "גברת", גיבורה!

סיפור מסע אל גיל הַמֵעֵבֶר

ספר שאני הייתי צריכה ולא מצאתי. סיפור אישי, תובנות שעבדו בשבילי, כלים מעשיים, ועליזה, שמחכה לך בין הפרקים עם הערה צינית בדיוק ברגע שיהיה לך כבד.

זה לא ספר רפואי. זה ספר של מישהי שעברה את זה, ושמה את זה במילים.

הצצה לספר
לא גברת, גיבורה — ספרה של ענבל דפנה
מפת הדרכים

ווייז למנופאוזית המתחילה

מפה קצרה, ברורה, חינמית. בלי דרמה, בלי טיפים גנריים, בלי הבטחות לחזור לגיל 30.

פשוט מה כדאי לדעת ראשון, ואיך מתחילים לעשות סדר.

קחי את המפה

✨ נשלח למייל. בלי ספאם, בלי תפוצות חיצוניות.

עליזה אומרת

"תקשיבי לי טוב, מאמי"

גל חום זה לא תסמין. זה הגוף עושה הכרזה דרמטית על נוכחות.
מאמי, את לא עצלנית. את מערכת שעבדה שנים בלי תחזוקה.
אם עוד מישהו אומר לי 'זה הגיל', אני שולחת אותו לעבור בעצמו מעבר.
יומנה של מנופאוזית

מה כתבתי השבוע

רגעים יומיומיים, תובנות קטנות, ולפעמים גם בועה של עליזה. כל פעם משהו אחר.

הספר נולד בלילה אחד עם מזגן על 16

שני משפטים על הרגע שבו הבנתי שאני לא משתגעת, אני פשוט באמצע עדכון גרסה…

המשך לקרוא ←

למה אני מסרבת לקרוא לזה "גיל הבלות"

על המילה שהורידה דורות של נשים לקרקע, ועל מה שקורה כשמחליפים אותה במילה אחרת…

המשך לקרוא ←

47 הטאבים שהמוח שלי פתח השבוע

איך אישה אחת בגיל המעבר מנהלת ערפל מוחי, רשימות מטלות, ושיחת ועידה בו זמנית…

המשך לקרוא ←
כל המאמרים ←