מה קורה לנו בגוף לקראת גיל המעבר וכיצד להיערך?

בממוצע סביב גיל 48–49 אנחנו נכנסות לתקופה בחיינו שבה רובנו כבר לא פוריות ללדת ילדים.

לחלק מאיתנו זה יקרה בגיל 40 ולחלק אחרי 50 , והטווח הוא בנורמה.

זה מתחיל בתקופה שנקראת טרום גיל המעבר או פרימנופאוזה והיא נמשכת שנתיים עד ארבע שנים ואז מגיעה המנופאוזה, שזו גיל הפסקת הווסת והיא מוגדרת כשנה ללא מחזור מאז המחזור האחרון. 

טרום גיל המעבר או פרימנופאוזה

הגוף חווה ירידה הדרגתית בפעילות ההורמונלית בשחלות ואז מתחילים שיבושים בסדירות המחזורים.  המחזור יכול להגיע מוקדם מדי, כלומר הזמן ממחזור למחזור הולך ומתקצר. המחזור יכול להגיע כל שבועיים וחצי- שלושה.  המחזור יכול להיעלם לחודש או כמה חודשים ואז לחזור לחודש שלם של דימומים.  המחזור יכול להיות חלש או חזק יותר, קצר או ארוך יותר. לאחר מכן יתכן שהמחזור שוב יהיה סדיר ושוב שיבושים, הפעם בכיוון של איחורים במחזורים. איחורים שבתחילה הם מספר ימים עד שבועיים אך עם הזמן יכולים להיות גם 2-3 חודשים של איחור. 

בקיצור, בלאגן שמשגע אותך.  חשבת שנגמר והופ, שוב המחזור מפתיע.

זה אומר שאנחנו חייבות עדיין להיזהר אם אנחנו לא רוצות להיכנס להריון.  נכון שהסבירות מאוד נמוכה, אך עדיין יתכנו הריונות מפתיעים גם סביב התקופה של הפרימנופאוזה, לכן דברי עם הרופא/ה שלך על האופציות למניעת הריון גם בתקופה זו כמו התקן, גלולות למטופלות מתאימות, חוצצים וכו'. 

אני מאוד חששתי מהריון מאוחר. כבר יש לי שלושה ילדים נפלאים ולא רציתי בגיל 49 , להתמודד עם הדילמה של הריון לא מתוכנן..   רופא הנשים צחק עלי ואמר שאין סיכוי בעולם שאכנס להריון, אבל אני כבר שמעתי על מקרים שקרו ולא רציתי לקחת סיכון. בעצת רופאת גיל המעבר שלי לקחתי תקופה קצרה, גלולות למניעת הריון.

תופעה נוספת אופיינית לגיל היא דימומים כבדים ולעיתים קרובות. אנחנו עלולות לחוות ירידה בהמוגלובין ובברזל ולכן עלינו לעקוב ולטפל.  יש הממליצים על התקן הורמונלי – מירנה – המפריש כמויות מזעריות של פרוגסטרון לחלל הרחם ובכך מונע צמיחה ונשירה של רירית הרחם, ומפחית ואפילו מפסיק לחלוטין את הדימומים. כמו כן הוא מספק הגנה מהריון לא רצוי. לי זה לא התאים כי יש לי רחם שרירני ולכן רופא הנשים הוציא לי את ההתקן.  

ישנן אפשרויות טיפוליות נוספות כמובן כגון טיפול בפרוגסטרון דרך הפה, או טיפול אחר שיותאם לך באופן אישי על ידי הרופא שלך לפי מצבך ונתוני הרקע הרפואיים שלך. 

בתקופת טרום גיל המעבר או פרימנופאוזה אנו עלולות לחוות החמרה בכאבי מחזור או בתסמיני תסמונת קדם וסתית. יכולים להופיע תסמינים פיזיולוגים של גודש ורגישות ניכרת בשדיים, נפיחות בטנית ואגירת נוזלים, לעתים עד כדי בצקות ברגלים ואפילו מתח נפשי בעיקר עצבנות יתרה (פתיל קצר). 

גלי חום, הזעות לילה, הפרעות שינה, דכדוך- כל אלו הינם תסמינים המופיעים אצל 40% מהנשים בתקופה של טרום גיל המעבר. ולמעשה ניתן לחשוב עליהם כ״טעימות״ לקראת הדבר האמיתי שהוא אותם תסמינים רק בעוצמה ומשך הרבה יותר חזקים כאשר נכנסים לגיל המעבר. 

מה שמאפיין את התסמינים האלו, זה חוסר העקביות שלהם. יכול להיות שבוע עם תסמינים קשים ולפתע הכל נעלם, בדרך כלל לקראת קבלת מחזור. 

זכיתי לחוות את כל התסמינים, כולם!!
הייתי מתעוררת שטופת זיעה בלילה, עד כדי כך שהייתי חייבת להחליף פיג'מה ומצעים.  לפעמים היה לי קשה להירדם ולפעמים הייתי נופלת על המיטה מעייפות וצוללת לשינה, רק כדי להתעורר 3 שעות לאחר מכן, ללא יכולת להירדם חזרה. כמובן, שהחודש הזה היה מלווה בעייפות ותשישות גם גופנית וגם נפשית, הייתי קצרת רוח, מתעצבנת מכל שטות ו"נובחת" על סובבי, או שפתאום הייתי חווה עצב עמוק וכל דבר היה גורם לי לבכות. שיר ברדיו או מילה שאמרו לי. סף הרגישות פתאום עלה בצורה חדה.

סימפטום נוסף שהופיע היה יובש כללי בכל הגוף. העיניים יבשות, מגורות ומגרדות, הקרקפת מגרדת, וכמובן גם למטה מגרד… בתחילה חשבתי שמדובר בפטריה או בדלקת בדרכי השתן, שגם מהן סבלתי לא מעט, אבל הבדיקות היו יוצאות תקינות, אנטיביוטיקה לא עזרה וגם לא כמוסות טבעיות למיניהן, עד שעליתי על זה שמדובר ביובש וגינלי והתחלת לטפל בקרם ייעודי שתפקידו לשמור על בריאות האזור שם למטה והוא מאוד מקל על התסמינים.

כל הסימפטומים מקורם בירידה של האסטרוגן בגוף, בגיל הזה.  אסטרוגן הוא הורמון שנמצא כמעט בכל מקום בגוף ואחראי על מלא תפקודים בגוף, ולכן כשהוא במגמת ירידה מתחילים כל התסמינים שנראה שאין קשר בין אחד לשני.  רבות טועות ומנסות לטפל בכל תסמין בפני עצמו, למשל למצבי רוח, הרופא רצה לתת לי כדורים נוגדי דיכאון, אבל רק כשהגעתי למרפאת גיל המעבר והתחלתי לחקור את הנושא וללמוד עליו, אסימונים התחילו ליפול לי. התחלתי להבין ולקשר בין סימפטומים שונים ולא לחשוב שאני משתגעת.

אז למה את יכולה לצפות בגיל המעבר שלך? 

אצל כל אחת זה שונה ואינדיבידואלי. יתכן שתסבלי מתסמינים רבים ויתכן שבכלל לא…

לרובנו, השינויים ההורמונליים והגופניים המרכזיים בגיל המעבר הם:

  • ירידה חדה ברמות ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון בעקבות דעיכת תפקוד השחלות
  • תופעות נפוצות: גלי חום, הזעות לילה, שינויים במצב הרוח, יובש וגרד בנרתיק
  • עליה בסיכון לדלדול עצם (אוסטאופורוזיס) וירידה במסת השריר עקב ירידה בדימום
  • שינויים בהרגלי השינה – קושי להירדם ושינה לא רציפה
  • עלייה בשכיחות של בצקות ותחושת נפיחות, השמנה ביטנית

אז מה עושות? האם נגזר עלינו לסבול ולהתדרדר במורד המדרון מעתה והלאה?

סירבתי לקבל את זה והחלטתי שאצלי זה יהיה אחרת.  בדיוק כמו שהריון שונה מאישה לאישה וכל אחת חווה אותו אחרת ויוצאת ממנו אחרת,  (אני למשל יצאתי עם 20 קילוגרמים עודפים מהריוני הראשון אבל השכנה שלי יצאה דקיקה בדיוק כמו שנכנסה אליו), כך גם בגיל הזה. אפשר לנבול ואפשר לפרוח.  אני החלטתי לפרוח ולכן יצאתי למסע המחקר שלי, שאותו אני רוצה לשתף איתך כאן באתר שלי. 

בתור התחלה מצאתי כמה דרכים להיערך ולהתמודד, ואלו הם ראשי הפרקים או התמצית בנקודות:

  • תזונה עשירה בסיבים, מגנזיום, סידן, ויטמין D וחלבונים לחיזוק העצמות והשריר
  • שמירה על פעילות גופנית סדירה בדגש על אימון כוח וריקוד
  • טיפול בהורמונים בהמלצת רופאת גיל המעבר שלי
  • שימוש בתכשירים לטיפול ביובש וגרד אינטימי עקב הירידה באסטרוגן
  • לימוד טכניקות הרפיה ומדיטציה להפחתת לחץ ולשינה איכותית
  • הקפדה על כללי צריכת נוזלים להפחתת תחושת הנפיחות
  • שיטות ואסטרטגיות להתמודד עם גלי החום וההזעות

מכל מה שקראתי וחקרתי, הבנתי שעם ההיערכות הנכונה, התזונה הנבונה, הפעילות הגופנית והטיפול הרפואי המותאם לי אישית, אוכל להקל על עצמי ולהתמודד עם תופעות גיל המעבר, ולזכות באיכות חיים טובה ותפקוד מיטבי, בדיוק כמו שאני רוצה וכמו שמגיע לי.

העצות החשובות שקיבלתי ושאני נותנת לנשים בגילי, הן:

  • היי מודעת למה עובר על הגוף שלך – קראי והביני את השינויים ההורמונליים והגופניים הצפויים בגיל המעבר, על מנת להתכונן בהתאם.
  • שמרי על אורח חיים בריא – התזונה, הפעילות הגופנית והשינה הם חיוניים כדי לעבור בצורה חלקה יותר את גיל המעבר. אכלי ארוחות עשירות בסידן, ויטמינים וחלבונים, התאמני באופן סדיר ושמרי על שגרת שינה טובה.  אני משתפת איך אני עושה את זה ומזמינה אותך לבדוק אם זה יועיל גם לך.
  • אם מתאים לך, התייעצי עם מרפאת גיל המעבר ושקלי לקחת הורמונים במידת הצורך – טיפול בהורמונים יכול לסייע בהקלה על גלי החום, בעיות שינה, יובש וגרד ושומר על הלב, המוח וצפיפות העצם. אני מודעת לחשש מהורמונים, אבל חשוב שנקבל החלטה מודעת המבוססת על מידע אמין.
  • נסי טיפולים משלימים – יוגה, מדיטציה, עיסוי וטכניקות הרפיה. לי זה עזר בהתמודדות עם סטרס, עצבנות, ומצבי הרוח שמתעוררים בגיל המעבר.
  • תקשרי עם עוד נשים בגיל שלך – קבוצות תמיכה, או פורומים של נשים שעוברות תהליך דומה יכולים להוות מקור חשוב לתמיכה רגשית ושיתוף טיפים והמלצות. החלום שלי הוא להקים קהילת נשים בעלות מיינסט של צמיחה והתפתחות, שמעצימה אחת את השניה בגיל המעבר.
  • התייחסי לגיל המעבר כתהליך זמני – זכרי שהתסמינים והשינויים הם רוב רובם זמניים, ולאחר סיום תהליך המעבר הם צפויים לחלוף.  אחת המטרות שלי היא לעזור לנשים לצלוח את התהליך בדרך לגיל הַמֵעֶבֵר.
  • התמקדי בדברים החיוביים וביתרונות שיש לגיל שלנו – תקופה זו גם מזמנת שחרור וחופש מהמגבלות של המחזור החודשי.  הילדים כבר עצמאיים ויש לי יותר זמן פנוי לעצמי, להגשים חלומות ישנים וחדשים. אז שימי לב שיש גם היבטים חיוביים בגיל הַמֵעֶבֵר.

מה שחשוב לדעתי, הוא להתייחס בכבוד לשינויים הללו, לקבל אותם בהשלמה ובמודעות, ולנקוט בשיטות ובכלים הנכונים על מנת לעבור את תקופת גיל המעבר בצורה בריאה וחיובית ככל הניתן.

מקווה שתשתמשי במשאבים שאספתי כאן באתר, לטובת שיפור החיים שלך, ולשגשוג וצמיחה בגיל הַמֵעֶבֵר.

שלך,

ענבל

Scroll to Top