החלטתי שעם גיל המעבר שלי אני מתמודדת אחרת מאשר התמודדתי עם תקופת ההריונות. אני רוצה לדאוג לבריאות שלי וגם להיראות טוב ולהרגיש טוב בגיל הזה של אמצע החיים.

אחרי שנים של מאבקי משקל ובזכות אימון מנטלי, הצלחתי סוף סוף למצוא את הדרך. איך? הבנתי שהכל מתחיל ונגמר בראש.  הכל טמון בצורת החשיבה שלי.

צורת חשיבה (או מיינדסט) היא בעצם רק עוד מילה נרדפת לאמונה או אמונות. שזו בעצם רק עוד דרך לומר מחשבה או אוסף של מחשבות, שלאורך השנים אימצתי לעצמי והן בתת מודע שלי, מנהלות אותי ביומיום, ועד עכשיו לא ממש אתגרתי אותן ולא הטלתי בהן ספק.

לכולנו יש אמונות שמעולם לא עצרנו לבחון אותן! וזו הסיבה שעבודת חשיבה היא חלק כה מכריע בתהליך ירידה במשקל. הבנתי שיש לי אמונות פנימיות לגבי ירידה במשקל שמעכבות אותי.  אבל, הבשורות הטובות הן, שבכל עת אני יכולה לשאול שאלות, להטיל בהן ספק, ופשוט לאתגר אותן ולעבור לאמונה אחרת.  בכל עת אנחנו יכולות לבחור לאמץ דפוסי חשיבה חדשים.

להלן שלושת שינויי החשיבה הגדולים ביותר שעשיתי כדי לרדת במשקל בשנות ה-50 לחיי:

1. מ"אני לא יכולה" ל"אני יכולה, אבל אולי אבחר שלא, ומה שחשוב זה להעריך את התהליך, לא רק את התוצאה".
   כמה פעמים הצבת יעד משקל מסוים, רק כדי להתבאס מעצמך שוב ושוב כשלא הגעת אליו? יותר מדי פעמים אנחנו מרוכזות רק בנתון הסטטיסטי של המשקל, במקום להעריך את כל מה שהשגנו בדרך. היום, במקום להתעקש על מספר ספציפי, אני מתמקדת בערכים משמעותיים יותר כמו איכות החיים, הרגשת הבריאות, הגמישות והאנרגיה. התקדמות בתחומים האלה היא ההישג האמיתי, גם אם המשקל לא השתנה במלואו.
   
   
2. מ "מנופאוזה מבאס!" ל "זה מה שהגוף שלי אמור לעשות".
   הבנתי שבמקום להילחם בגוף, אני צריכה לשתף איתו פעולה. במקום להתייחס לגופי כאל אויב שעליי להכריע, למדתי לראות בו שותף קרוב לדרך. ככל שאקשיב יותר לרמזים שהוא נותן לי, יהיה לי הרבה יותר קל לתת לו את מה שהוא צריך – תזונה טובה, שינה מספקת ופעילות גופנית הולמת. כשנלחמים נגד הגוף, רק נתיש את עצמנו. אבל כשאנו עובדות ביחד איתו ביום יום, הוא עובד בשבילנו.
   
   
3. מ"ירידה במשקל קשה יותר מעל 50" ל "ירידה במשקל היא שונה מעל 50".

הפסקתי להתייחס לאכילה כאל אויב, והתחלתי להתייחס לאכילה כאל אהבה עצמית.

כמה מכן מכירות את התחושה הזאת, שבה אחרי יום מפרך, אתן נכנסות לפחד האכילה? האכילה אינה צריכה להיות גורם מלחיץ אלא דרך להעניק לעצמנו אהבה. אין דבר רע באכילה למטרות הנאה או נחמה – בתנאי שנשמור על מתינות וגם נזכור לספק לעצמנו מרגוע וסיפוק רגשי באמצעים נוספים כמו ריקוד, קריאה, צפייה בסרט אהוב, או פגישה עם חברות.

התהליך שלי בדרך למשקל שמתאים לי בשנות ה-50 לחיי מתמקד בשלושת שינויי החשיבה הללו. 

שינויים אלה, למרות שאינם קלים, מאפשרים לי להגיע לנקודת איזון וקבלה עם גופי, בריאותי ויציבות משקל לטווח ארוך. 

אני עדיין בתהליך. החיים הם מסע של התפתחות וכל הזמן אני עושה עוד צעד בכיוון הנכון.  היום אני מצויידת במיינדסט מנצח שמביא לי תוצאות, בקצב שלי, לאט ובטוח.  אני מאמינה בעצמי וגם את יכולה! אל תתייאשי!